ככלל אני לא קורא מיילים שהמלל לא כתוב בתוכם. אני עצלן מדי לעקוב אחרי לינקים או להוריד מצגת מדליקה שאתם חייבים חייבים חייבים לראות\דורש רמקולים\קורע מצחוק!!!!!!!!!!!!1
אפילו בימי ההייטק העליזים כשאנשים השוו גדלים ( של תיבת המייל שלהם או ליתר דיוק של הספאם במייל שלהם ), אפילו אז הייתי עוף חריג ( למה אומרים " עוף " חריג?! , למה לא פרה ?! ).
את כולם שכנעתי לא לשלוח לי מיילים כאלה ואפילו את יהודה שהיה מכור לזה הצלחתי לשכנע להוריד אותי מהתפוצה הכוללת ולשלוח לי רק כאלה שבחר באופן אישי ( בינינו גם את זה לא פתחתי ).
לפני שבוע קבלתי מייל שמתחיל בכותרת הבאה –" שווה צפיה " ( האם יש להם איזה טמפט מוכן לכל הגאנק מייל הזה ). בדרך כלל זה היה נזרק אוטמטית לפח , אבל הפעם השולחת הייתה אחת שלא נוהגת לשלוח מיילים וגם היא לא חלק בנוף הקונבציונאלי, אז אם זה עבר אותה מי אני שאשלח לאשפה.
זמן לפתוח לא היה, אז המייל נשאר שם במשך שבוע , שזה הישג אדיר כי בכל יום אני רק מחפש דברים למחוק ( אני "חנון-פירומן" , כלומר המקש שאני הכי מחבב זה ALT-SHIFT-DELETE (.
אז היום סוף סוף פתחתי ואכן היה שווה צפיה.
הלינק הוביל לנאום של סטיב גובס (http://he.wikipedia.org/wiki/סטיב_ג'ובס ) בטכס הענקת תארים של אוניברסיטת סטנפורד.
הסיפור שהוא סיפר שם מאוד מרגש ומאוד מחמם את הלב ( מי אמר שסיפור סינדרלה לא עובד על גברים ציניים ).
מסתבר שסטיב ( אחרי הצפיה אני מרגיש שהתקרבנו ) לא סיים את התואר שלו. הוא התחיל אבל עקב בעיות כלכליות נאלץ לנשור.
סטיב בנאום משרטט קווים מהעתיד אל העבר ואני אסביר ( במילותיו שלו - "אתם לא יכולים לחבר את הנקודות במבט קדימה. אתם יכולים לחבר אותן רק במבט אחורה.")
לרוב, אנו נוטים לשרטט קווים מהעבר אל העתיד. מרגע שאנו קטנים משרטטים לנו קווים כאלה. אם לא תעשה שיעורים בחשבון תהיה כמו המנקה רחובות הזה ( רק שהיום מנקה הרחובות הזה יכול להיות פרופסור למדעי האטום שעלה מרוסיה, אז לא הייתי ממליץ להתקיל אותו בבעיה בחשבון אל מול הילד ).
בכל בחירה שלנו אנו מנסים לחשוב כיצד היא תשפיע על העתיד וכך אנו מוצאים את עצמנו בשבילים די מוכרים ושבלוניים.
סטיב בעל כורחו נזרק מהשבילים המוכרים והשבלוניים ובזכות זה החיים ניתבו לו שבילים מעניינים בהרבה יותר. לכו לשמוע בקולו שלו כיצד מהעתיד (מההווה שבו הוא נמצא היום ) הוא משרטט את השבילים אל העבר ההוא.
למשל – עקב זה שלא היה לו כסף לשלם על התואר אז הוא כבר לא היה מחוייב ללכת אל קורסי הבסיס , לפסוע בשבילים המוכרים ויכול להרשות לעצמו להסתנן לקורסים "שבטוח" אין בהם תועלת כמו קליגרפיה, כעבור עשר שנים בהמצאת מקינטוש עלה אותו זכרון עמום מהקורס וככה קיבל המק את אחד הבידולים שלו בזכות הטיפוגרפיה היפה שהייתה לו.
על זה בדיוק אמר קוהלת – " שלח לחמך על פני המיים כי ברבות הימים תמצאהו " .
קצת פחות חישובי תועלות בחיים, כל אדם , כל מפגש, כל שעור , כל חוויה גם אם לכאורה לא סוללת לנו את השביל השבלוני , הבטוח קדימה , תצוץ אי שם בעתיד ותתן אולי אפשרות לשביל אחר.
הלינק:
הנאום הזה של סטיב ג'ובס מודפס ותלוי אצלי על לוח שעם.
השבמחקשני משפטים שלו חקוקים אצלי בזכרון.
האחד שהוא פוטר מהחברה שהוא בעצמו הקים, אחרי שהמציא את המקינטוש.
דבר שני, המשפט שהוא מצטט ""אם תחיה כל יום כאילו הוא יומך האחרון, יום אחד בהחלט תהיה צודק"
יאיר