‏הצגת רשומות עם תוויות מחשבות. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות מחשבות. הצג את כל הרשומות

עובדים יותר מייצרים פחות


בישראל עובדים הרבה שעות. אנחנו בין שיאני השעות בעולם ואפילו עברנו את יפן, אך מסתבר כי למרות שאנו עובדים שעות רבות , פריון העבודה שלנו ביחס לעולם ולOECD נמצא בין המקומות האחרונים בדרוג.
פריון העבודה במילים פשוטות הוא הערך הכספי שמתקבל משעת עבודה ממוצעת.
בלוקסמבורג מקום בו עובדים הרבה פחות שעות מאיתנו עמד הפריון על 80 דולר לעומת 35 דולר בישראל בשנת 2011.

אמנם הנתונים אינם מספיקים כדי לבצע אבחון חד משמעי , שכן פריון עבודה מושפע מגורמים רבים , כמו תחומי התוצר (בטכנולוגיה שעה מניבה יותר ), תשתיות ...., אך עדיין גם אם נציב פער טכנולוגי (שלא אמור להיות) בינינו לבין המדינות האחרות וגם אם נציב פער תשתיות (שגם הוא לא אמור להיות) בינינו לבין המדינות האחרות עדיין לא אמור להיות פער כה גבוה בפריון. 
לכן, אין מנוס מלחשוב שאולי יש משהו תרבותי ולא רק תשתיתי בפער האדיר בינינו למדינות ה OECD . פער תרבותי שמתבטא בחרדת הקודש שאנחנו נותנים לזמן שמשולם לנו על ידי המעסיק. פער תרבותי של ביצה ותרנגולת שמתפתח מתרבות מדידה פשטנית, קרי - שעות ולא תפוקה.

ניתוח תפוקה הוא דבר מורכב, הוא מחייב אותנו להיות בתחקור מתמיד , הוא מחייב אותנו לשים בצד כל מיני שיטות אינטואיציה שכולנו כל כך אוהבים , כל מיני יהיה בסדר וכל מיני סמוך עלי . הוא מחייב אותנו לקבוע מדדים אנליטיים , ברורים , כאלה שקשה לטשטש אותם ולעקם אותם במידה ולא עמדנו במשימה.
כנראה שאם הפער הוא כה גדול אולי עלינו קצת ללמוד משהו מכל אותם " יקים " ומרובעים מעבר לים.

יהודים ועסקים

רוח חזקה של עזרה לזולת נישבה בתוכי והחלטתי שהעזרה הכי אלטרואיסטית היא בדמותה של עזרה לאדם שלא יוכל להחזיר לך טובה, ומה יותר מדמה אדם כזה אם לא אדם זקן שגר רחוק וגם זכרונו לא משהו.
משהושמו הקריטריונים לאובייקט העזרה, המחשב ענה תשובה פשוטה וברורה – האיש הוא – רוברט אלן צימרמן או כפי שאחרים מכירים אותו בשמו השני – בוב דילן.
כרטיסים לא היו לי וההופעה כבר קרבה להתחיל לכן החלטתי להיעזר באנשים הטובים באמצע הדרך , להלן ספסרים.
כשקרבנו לרחבה הציעו מספר אנשים עזרה ואני שחונכתי מבית אבי שדילים הם אחת מאושיות היקום התהלכתי אחריהם בעיניים בורקות בזמן ששותפי להופעה הלך לו ונעמד כאחרון האנשים בתור לקופות.
הספסר אותו נכנה ספי ראה את אהבתי לדילים והציע כרטיס של 450 ₪ במחיר של 350 ₪. אמנם תכננו להתקמצן על ההופעה ולהשקיע את המינימום (קרי 250 ₪ ), אבל איך אמרו חכמינו – דיל שבא לידך אל תחמיצנו ואכן מי אני שאחמיץ.
החבר כבר הגיע לקדמת התור וכבר בא להושיט את הכסף למוכר עד שצעקה עצומה חתכה את האוויר  - יאיר עזוב הכול , יש לנו דיל!!!.
יאיר עזב והגיע לספסר שהוליך אותנו אחר כבוד לכניסת " הדיל " שלנו.
יאיר שלא ינק מאותו בית מדרש של דילים כמוני התחיל להמטיר שאלות על ספי – מה המחיר שכתוב על הכרטיס? איך נהיה בטוחים שלא זיוף ? ... ספי ענה שהמחיר שכתוב על הכרטיס הוא 0 כי זה כרטיס הזמנה . אותי זה הרגיע ושמחתי בחלקי על הדיל.
כשקרבנו לכניסה, ביקש ספי שנחכה 2 דקות עד שהחבר שלו יביא את הכרטיסים.
יאיר המשיך להציק וביקש שהמחיר יהיה 300 כי זה מה שחשב שהמחיר. לשמחתי ספי הסכים וככה המשיכה לה האידיליה ביני לבין הדיל.
כשהגיע החבר של ספי עם הכרטיסים , יאיר שוב המשיך לחרב את האווירה ולהיות קטנוני וטען כי המחיר שמופיע על הכרטיס הוא 250 ₪, אז למה שנשלם 300 ₪. אני שכבר הייתה קיימת אהבה עיוורת ביני לבין הדיל השתכנעתי מהסברו של ספי – כי הכרטיס נקנה בהנחת נקודות ולכן למרות שמחיר הכניסה 450 המחיר על הכרטיס הוא 250.
בשלב הזה יאיר הפסיק להיות קטנוני והחליט לחזל"ש את " הדיל ".
חזרנו לתור. ואז הכול הובן.התהליך היה כזה:
ספי עומד בקדמת הבאים לקופות . לוכד לו מעוניינים בדילים עוד בטרם יגיעו לקופות, ומנסה למכור לבאים דיל של 450 במחיר של 350. ברגע שתפס כאלה הוא מסמן לחברו שמיד נדחף לקדמת התור וקונה כרטיסים  ישירות מהקופאי במחיר של 250 ₪  ולו רק נשאר למסור אותם לפראיירים שקנו אותם ב350. שתי דקות אחר כך גם אנחנו יכולנו לקנות ישירות מהקופאי כרטיסים שעולים 250 ₪ במחיר של 250 ₪.

ונסיים בבדיחה עתיקה על איך יהודי עושה עסקים:
איש עסקים חכם פנה לבנו הצעיר ואמר לו: "בני, אני רוצה שתינשא למישהי שאני אכיר לך."
הבן: "לא תודה אבא. אני מעדיף לבחור את רעייתי לעתיד לבדי."
האב: "ומה אם אומר לך שמדובר בבתו של ביל גייטס?"
הבן: "זה כבר סיפור אחר..."
למחרת פנה האב לביל גייטס ואמר לו: "ביל, יש לי חתן להציע בת שלך."
ביל גייטס: "לא תודה, בתי צעירה מכדי להתחתן."
האב: "ומה אם אומר לך שמדובר בבחור צעיר שמשמש כסגן נשיא הבנק העולמי?"
ביל גייטס: "זה כבר סיפור אחר..."
המשיך האב ופנה לנשיא הבנק העולמי ואמר לו: "יש לי עבורך בחור צעיר למשרת סגן נשיא."
נשיא הבנק העולמי: "תודה, אבל גם כך יש לי יותר סגנים משאני צריך."
האב: "ומה אם אומר לך שמדובר בחתנו של ביל גייטס?"
נשיא הבנק העולמי: "זה כבר סיפור אחר..."

מיתון בתחום מנהיגי כתות

רבות דובר על המיתון המנהיגותי, על המיתון הכלכלי...
מיתון יותר קשה לא דובר כלל.

המיתון של מנהיגי הכתות.
אנחנו נתקלים ביותר ויותר מנהיגי כתות שלא היינו נותנים להם להנהיג אפילו עז עיוור במדבר. " מנהיגים " נטולי כריזמה עד כדי כך שבוזי הרצוג נראה לידם כמו ווינסטון צרציל בגדול נאומי מלחמת העולם השניה.
מנהיגי כתות שהיו נטולי יכולת דיבור עד כדי כך שבהיה בנשות הטייסים עדיפה על לשמוע אותם.

כדי להרכיב כת צריך שני מרכיבים - טיפשים מוחלטים ואנשים שיאגדו אותם.
אנשים טפשים מעולם לא היו חסרים, אך בעבר אלו שאיגדו אותם היו בעלי טיפה צבע, טיפה כריזמה- מנהיגי האיימיש , הכרישנה...

היום , אנו נתקלים באיש מדובלל זקן , מובטל , שמן עם גלביה , שמצליח לייסד לעצמו כת - גואל רצון.
האחר עונה ( יותר נכון ענה ) לשם - שי אברומוב, שכבר השם פוסל אותו - איזה מין שם למייסד כת זה שי אברומוב.
השלישי - מראה של ילד בן 19 עם משקפיים וזקן - ליאור חן.
הרביעית - אי אפשר בכלל לתאר את המראה שלה - מנהיגת השאמנים.

אז האם אנו נעשים טפשים או שהמקצוע איבד את זוהרו?

אין תחתית לבושה

בכל פעם שאתה חושב שעו"ד הגיעו לתחתית אתה מגלה שהמושג תחתית לא קיים עבורם.
שבוע שעבר נשלף התירוץ - "תרעלת אלכוהול" עבור מאבטח הרמטכ"ל.
אני כבר רואה את השימוש ב- " תרעלת כסף " עבור שודדים.
"תרעלת תחרה" עבור אנסים...

והנה שיא חדש,
אבל השבוע שיא חדש נשבר.

בתכנית הרדיו של רזי ברקאי הילל עו"ד של עובד יחזקאל( מי שהיה מזכיר הממשלה ועוזרו של ראש הממשלה לשעבר אולמרט ) את יושרו , ניקיון כפיו , מחויבותו לציבור של עובד יחזקאל שמואשם היום במינויים פוליטיים בתקופתו אצל אולמרט.

רזי ברקאי ציטט לעו"ד מכתב בכתב ידו של עובד יחזקאל:
"פרויקט לטיפולך: רמי רחמים, חבר מרכז חשוב מקרית שמונה, אנחנו חייבים למצוא לו עבודה, אהוד הבטיח לו. תתקשר אליו ותגיד שאהוד ואני שמנו מטרה לסדר אותו, תהיה חביב, קבל פרטים ושבור את הראש איך אפשר לשלב אותו באיזה מפעל באזור"

עורך דינו של יחזקאל  לא התבלבל ודווקא ראה בזה מחמאה למרשו ששקיפות היא נר לרגליו והפתק הזה מוכיח שכל מעשיו נעשים בשקיפות.

נראה לי  שהבדיחה על הילד, שרצח את הוריו מבקש רחמים מהשופט בשל היותו יתום ,לא רחוקה מלהפוך למציאות.

תהיה חשובה לגבי היונים

אני חייב להבין מה הקטע של היונים- למה הן נתקעו בגן חובה ועדיין משחקות רולטה רוסית ( זה היה המשחק החביב עלינו בגן חובה יהודית בדימונה )


מה בכלל יש להן לחפש בכביש? ממתי יש פירורי לחם בדיוק באמצע הכביש, בדיוק איפה שהגלגלים של הרכבים עוברים?ראיתי גלגלים שנוטף מהם בוץ , מעולם לא ראיתי גלגלים שמייצרים פיתות.
בכלל, נראה לי המקור לכל זה הוא התחרות המטופשת שיש להן מול החתולים, והנה אני כאן כדי לסגור את העסק הזה אחת ולתמיד. אני מקווה שיש מספיק יונים מקרב קוראי הבלוג (מי עוד יכול לקרוא את השטויות האלה מלבד חיה (סליחה ציפור) " שהומה כל היום " ) כדי להפיץ השמועה.
ניצחתן את החתולים!!!! אתן נשארות אחרונות ויש לי חשד שאתן אפילו מדי פעם נוגעות עם הכנף בגלגלים.
אם כי למען האמת צריך לתת כמה נקודות על אומץ לחתולים בזה שהם אוהבים להיישיר מבט לעיניים שלך כמעט עד לשנייה שאתה עולה עליהם.
אז ניצחתן- לכו ועופו לכן לדרכן, ובחיאת עשו טובה ושנו את הנתיב שלא יהיה מעל חבלי הכביסה שלי .
ובכלל בואו נחזור לקיים עיסקות. כפי שהיטיב להגדיר זאת גדול הפילוסופים גורג קוסטאנזה:

Pigeons and humans "have a deal" (pigeons are to move out of the way when humans approach, and humans will overlook the pigeons' statue defecation

אין גבול לפטרוניסטיות

כבר התרגלנו לכך שדואגים להתייחס אלינו כמו אידיוטים ולהאיר את עינינו בדברים מובנים מאליו.
זה החל עם הכיתוב הקטן בתחתית קופסת הסיגריות- "משרד הבריאות מזהיר כי העישון מזיק לבריאות" -  שיט ואני חשבתי שהפיצוציה המזוהמת של רמי היא בית מרקחת שמוכר תוספי מזון.

לאחר מכן הזהירו אותנו מהבחור ההוא בפרסומת, שלבש חלוק לבן ואפילו סיגריות לא היינו קונים ממנו, עם הכיתוב בתחתית - המציג אינו רופא.
המידע מתחת למודעות הרכב הענקיות בדבר כמות הזיהום, כן זה מה שיוריד לנו את החשק מהפורשה שבתמונה
והאזהרות המשיכו והמשיכו להגיע .בזק בינלאומי מספרת על משה מעפולה שכרגע מוריד את הסרט אבא גנוב 3 וסבטלנה מאשדוד שכרגע מורידה את סוף העולם במרכז ומתחת הכיתוב - ההורדות הינן חוקיות. כן כן
והשיא- בפרומו של ערוץ 2 ליום שישי החדש שלהם. בפרומו נראים עדי אשכנזי ועידו רוזנבלום מפלרטטים תוך כדי נסיעה על קטנוע. הם מפלרטטים עם עיניים עצומות, גבם לכיוון הנסיעה ....
בהתחלה לא הייתה שום אזהרה, אבל כנראה בעקבות אלפי זוגות שהלכו וקנו קטנוע וניהלו פלירטוט על הקטנוע עם הגב לכיוון הנסיעה. צצו מיד הדאגנים למינם וטרחו להצמיד אזהרה- "הקטנוע לא בנסיעה". באמת תודה.

מה האזהרה הבאה- הבחורה לא בלונדינית אמיתית,הגרפס שעשה הבחור הוא גרפס מלאכותי, זה לא באמת דמעות אלא בצל שדחפנו להם לעיניים, כיתוב על הפרסומות לאלוויז שעושות פליק פלאק- הבחורה אינה במחזור?
פופ-אפ בכל סרטי המתח -הבחור לא באמת קפץ, הבחור לא מת....

דלתות מסתובבות

אין לי מזל עם בחירת סרטים, אבל בסרט הזה (דלתות מסתובבות) הפגיעה הייתה בול.

למי שלא ראה - אז רוצו לראות (בעצם, עזבו ריצה זה דופק את הסחוס של הברכיים, הקליקו לראות)- הסרט מתאר איך רצף אירועים שונה, איך שנייה אחת יוצרת דלת שיכולה להוביל לגמרי לאולם אחר.

והנה דלת מסתובבת מחיי היום יום-
ליד דלת המקרר שלי גיליתי שלולית . ישר התעצבנתי על עצמי - שוב , אתה קונה דברים בזול, לך תמצא את הקבלה?, למה אתה לא מסודר כדי לשמור קבלות ? בטח יקח לך שנה לתקן את זה בגלל הלחץ בעבודה? למה אתה נותן ללחץ בעבודה להשפיע לך על החיים? עד מתי תעבוד שם? ממתי אתה נותן לגורל לקבוע לך ? ( נראה לי שאני אעצור כאן ).
ואז פתחתי את דלת המקרר וגיליתי שהשלולית זה מהבקבוק יין שנזל לו.

רק תארו לכם מה היה קורה אם קודם הייתי פותח את דלת המקרר - איזה אידיוט אתה ? למה  המקרר לא מסודר? מי שם בקבוק יין בשכיבה?

אבל כאן הסיפור כולו נגמר באנחת רווחה- אין שום דפקט במקרר.

הפתעות

פילוסופים עוסקים רבות בטעם החיים, מה מניע אנשים לחיות?
פסיכולוגים גם כן הצטרפו למירוץ, קואצרים כמובן, ובכלל תעשייה שלמה קמה סביב המניע לחיים.

ובכן, אני רוצה להציג עמדה טיפה שונה - הפתעות .

נניח שבחיים לא צפויים שום הפתעות, כמו תוכנית בערוץ 1 או כמו טלנבולה בערוץ ויוה. ראית פרק אחד אתה כבר יודע איך יראה פרק 1031.
אנשים היו נשאלים בראיונות את שאלת חיזוי העתיד ( איפה תהיה עוד 5 שנים ? ) והיו יכולים לענות בדקויות מפורטות - אני אשב על הכסא שלך , אלבש חולצת פלנל ( כן כן הדברים האלה הולכים לחזור ולהיות הלהיט החם ) ואוכל פיתה עם שווארמה עם 4 חמוצים וטחינה שתשפך על החולצה .
הפסיכולוג המטומטם שניסה לחפור שעות על מקור הדיכאון של הבחור ובשביל זה חזר 40 שנה אחורה, לא יכל לחזור 40 דקות אחורה ולהבין שהכתם של הטחינה הוא המקור , במיוחד לאור העובדה שהבחור יודע שרק עוד שנה ו3 חודשים מהיום בפרק ה-987 של אודטה היא תתן טיפ להורדת כתם טחינה מחולצת פלנל, מה שמשום מה נעלם ממנו זה שכמובן שהטיפ לא יעזור , המוני צופים נזעמים יעטו על אולפני ערוץ 10 ( כן, הוא יהיה קיים אז ) וידרשו את ראשה של אודטה. 

בדייט הראשון היית פוגש בחורה מקסימה וישר היית פותח עליה בצעקות - יוסי!!!!!!, דווקא את יוסי מכולם!!!!!(ובאמת למה יוסי??? איך בחורה יכולה להימשך לבחור עם שם כזה ). את השיער כמובן לא היית תולש , כי היה לך ברור שעוד שנה הוא נעלם.

אז איזה מין צורה זה לחיות ככה שהכל ידוע?
אדם עוסק באותה עבודה, אותה סביבה , אותם הרגלים, מה מעודד אותו אם ידע שזה מה שהולך להיות שנה הבאה ועוד 40 שנה.
מעודד אותו לדמיין הפתעה בעתיד. החלפת עבודה, לוטו, מכון כושר... בסופו של דבר העתיד יהיה כמו ההווה , אבל ההווה נותן כח להווה בשל היכולת לדמיין עתיד אחר. עתיד של התפתחות, שינוי, הפתעות.

פרדוקס בוחן הפתע-:

מורה אחד הודיע לתלמידיו: בשבוע הבא יהיה בוחן פתע, זאת אומרת, אתם תבואו בבוקר ולא תדעו שיש היום בוחן, ולפתע יהיה בוחן.
אחד התלמידים עשה חשבון: הבוחן לא יכול להתקיים ביום שישי, שהרי אם המורה יחליט לקיימו ביום שישי, אזי כבר כשיגיע יום חמישי אחה"צ כולם ידעו שהבוחן יהיה מחר, וזה לא יהיה פתע. לכן, יום שישי אינו בכלל האפשרויות.
הוא המשיך הלאה: נשארו חמישה ימים. יום חמישי ג"כ לא יכול לבוא בחשבון (שהרי אם המורה ידחה עד אז, זה כבר לא יהיה פתע, כי ביום רביעי אחה"צ כולם ידעו שהמבחן יהיה ביום חמישי, הרי כבר אמרנו שיום שישי לא יכול להיות).
כך נשארו ארבעה ימים, וכך הלאה וכך הלאה עד שיצא לו לפי החשבון, שבוחן הפתע לא יכול להתקיים בשום יום!


ובכל זאת עדיין יש הפתעה.

אז מה הביא אותי לכתוב את כל זה ? גרגר חומוס.
פיצחתי לי גרעינים שחורים בכמות מהשקית, ולפתע צץ לו גרגר חומוס קטן. איזה תחושה נפלאה הייתה להיות מופתע על ידי אותו גרגר.
לא תכננתי בשנה הקרובה לאכול גרגר חומוס ( מסיבות משפחתיות ). לא רכשתי גרגר חומוס והנה באמצע פיצוח שבלוני של גרעינים , בו גרעין אחד דומה למישנהו (חוץ מהרקוב המעפאן שבאופן עקבי מגיע אחת ל27), הפתעה - גרגר חומוס.
אלה חיים עם הפתעות!!!!!

מעניין מה אני אקבל בשקית הפיצוחים הבאה.
וקינדר - אתם ממש לא הפתעה. ברור שבביצה הבאה נקבל אותו דבר כמו הביצה הקומת. אוסף של חלקים מפלסטיק שלא יוצרים כלום.

יעדים

חשוב שיהיה לנו יעדים בחיים.
מי שאין לו מחר - אין לו היום.
ללא יעדים , אדם ובהמה חד הם.

אז מצאתי לעצמי יעד- בדמותו של ספל.
האמת, אני לא בטוח שזה ספל. מצד אחד זה עשוי מזכוכית, אבל מצד שני זה עבה וגדול , אז אולי זה ספל.

עם הזמן נערמו בספל הזה קרוב ל-300 ש"ח במטבעות.
בתחילת ההערמה של המטבעות - אתה מייעד להם מטרה להיות טיפ לשליחי הפיצה, אבל כשעובדים שעות מטורפות ומתענגים על הסנדביץ של 19, קצב הכנסת המטבעות משאיר הרחק מאחור את קצב הזמנת הפיצות.
וכך אתה מוצא את עצמך עם ערימת מטבעות.

אני אחד שלא נעים לו להימצא בקופה בזמן שהקופאית סופרת מטבע למטבע , והקללות של האנשים מאחוריך בתור יכולים לגרום לכך שלא תגיע עד לרכב.

אז מה עושים? כאן חייבים להיות ממושמעים, מדויקים, לתכנן תוכנית.
חילקתי את המטבעות לשקיות אוכל. כך שבכל קנייה אפשר יהיה לשלוף שקית אחת כזאת ספורה כבר מראש.
לחלק את העומס על מקומות שונים על תורים שונים , על פי סוג העסק וסוג הקנייה.

אחרי כמה חודשים אני גאה לדווח שהיעד הושג והכוס ( או הספל ) ריקה.

עכשיו צריך סיבה חדשה לחיות- רעיונות מישהו?

הרוצח הרועש

לפני שנים הוכרז בשקט - " הרוצח השקט ". אחרי שנים של מחקרים, השקעות של מיליארדים הכריזו הרופאים בקול אחד על יתר לחץ דם בתור הרוצח השקט http://www.labriut.co.il/?CategoryID=263&ArticleID=311 .

ברצוני להכריז היום ברעש גדול על הרוצח הרועש - " גרירת כיסאות ".
אם נחפור היטב בהיסטוריה נגלה שהוא הוא הגורם לרצח המונים למלחמות עולם...
קחו לדוגמה את מלחמת העולם השנייה , קל להאשים את שגעון הגדלות של הימח שמו או את האינפלציה והאבטלה ורמת המיקרו והמאקרו בגרמניה. כל אלה סיבות טובות אבל לא עמוקות. אם נחפור דיו נגלה שמלחמת העולם השנייה החלה בגלל " הרוצח הרועש " - גרירת כיסאות..
השכנה הפולניה של ימח שמו ( למי עוד יכול להיות כסאות כבדים אם לא לפולניות)  גררה את הכסאות והימח שמו החליט להיכנס לפולין כדי לסגור אחת ולתמיד את העסק הזה, משם הדיביל ( שכנראה נולד לאח ואחות ) החליט לעשות עוד כמה דברים מתועבים כמו רצח עם ודבר כזה גם גרירת כסאות לא יכולה להיות תירוץ, אז שלא תגידו שגיביתי אותו.

אני חושב שלו היו עושים מחקרים על מה עמד בשורש מקרי האלימות, לא בסיבות השטחיות כמו - ארגוני פשע.. אלא במהות, למה פתאום קם אדם החליט שהוא אלים והתחיל להכות נגלה שכסאות זאת התשובה.

כל מי שמכיר אותי יודע שאלימות , כעס , עצבנות רחוקים מטיפוס כמוני ( די די לצחוק - זה לא יפה ) , אבל אפילו טיפוס שליו כמוני שהיה מועמד 20 שנה ברציפות לעמוד בראש הארגון לעצירת הרג הנמלים ( מדהים שאפילו גוגל לא הצליח למצוא ארגון כזה ), קרוב מרחק של פסע  ( ופסע שלי , לא של אולסיפרי ) מאלימות ,אחרי שנפלתי קורבן להתעללות מתמשכת של גרירת כסאות על ידי השכנים.

מספרים שבשבי, אחת מסוגי ההתעללות הקשים היא השמעה רצופה של מאיה בוסקילה, אבל אני חייב להגיד לכם שהתעללות כסאות היא חמורה שבעתיים.
מזה שלוש שנים השכנים מלמעלה יום יום ב-6 בבוקר מתעקשים לבדוק שכל הכסאות שלהם לא מתפרקים אם גוררים אותם על כל הבית. הם עושים QA הכי קפדני שיש. לא מוותרים לאף כסא, לא מוותרים לבדיקה על כל מרצפת בבית, ועכשיו תגידו לי אתם אם זה לא סיבה מספקת למלחמת עולם או לפחות למלחמה איזורית ( כולל נשק גרעיני ). אם זאת לא סיבה מספיק טובה, אז אני לא יודע מהי סיבה טובה.

לצערי - לכל סיפור יש שני צדדים ( חוץ מהדף האחרון שלפעמים נגמר רק עם צד אחד ) ומהצד המעולל ( מה לעזאזל הפאסיב של מתעלל ) מצאתי את עצמי גם בצד המתעלל.
אמא שלי שתחיה החליטה לחלוק את משבר גיל ה-40 שלה עם כל המשפחה , השכנים והשכונה ויש שמועות שאפילו רעש האדמה בהאיטי הוא תולדה של זה.
על מנת להתאושש מהמשבר במקום לקנות מכונית אדומה כמו כל גבר סטנדרטי היא קנתה ריהוט חדש מלא לבית. כל הריהוט כולו הגיע נישא בנושאות מטוסים היישר ממרתפו של לואי ה-14.כל כסא שם הוא יער גשם שלם שהוקדש כולו לבניית כסא ללואי ה-14 בעבר ולמשפחת מרציאנו בהווה.


עכשיו נניח שאתם רוצים להתחשב בשכנים מלמטה ולא לגרור את הכסא, ונניח ויש לכם כוח של כמה גיבורי על ביחד ואתם בכל זאת מצליחים להרים את הכסא לגובה של ס"מ מעל הקרקע , עדיין רעש בעוצמה של 70 דציבלים ייוצר.
ככה מוצא את עצמו היפראקטיבי כמוני שנהג לקום כל דקה מהשולחן מחשב היטב ומתכנן היטב את עצמו לפני ארוחה. אני הולך לשירותים לפני ארוחה, לא שותה נוזלים במשך כמה ימים לפני. דואג שיהיה לי סכו"ם ספייר, צלחות ספייר... הכל כדי לא לעבור על הדיבר ה-11- " לא תגרור כסאך לשוא " ועדיין אני מתריע בפניכם שלא תגידו שלא ידעתם, המלחמה הבאה לא תפרוץ בגלל איראן אלא בגלל כסא וכבר יש לה שם- מלחמת כסא שלמה.

החיסול בדובאי

ברוח " בדיחות הכמה " ( בדיחות כמה -  http://www.onone.co.il/showthread.php?t=98652 ) מעלה בי החיסול בדובאי ( על פי מקורות זרים – YNET , לא ידיעות אחרונות !!! ) שאלת "כמה" נוספת:

כמה סוכני מוסד דרושים כדי לחסל מחבל?
תשובה – 17

כמה ערסים דרושים כדי לחסל אוביקט ( באופן כללי ללא הבדלי דת מין גזע וצבע )
תשובה – 1

וכאן לדעתי טמון כשלון המוסד – התמהיל האנושי שלו.
כדי להיות סוכן מוסד אתה צריך להיות דובר שפה זרה- וכנראה שערבית לא נחשבת כשפה זרה ( הרי בכל זאת היא שפה רשמית במדינת ישראל ).
כמו שראינו " המחסלים " כולם לבושים זהות מערבית. התמהיל זהה- בריטים או צרפתים...
כולם ענודים במשקפי אלטון גון,כולם עם יכולות אנושיות יוצאות דופן ומסוגליםלהבדיל בעיניים מכוסות אחרי חודש בלי שינה בין שיקים שונים של עשבי חיטה.
שיחות במקביל על שיקספיר ואפלטון בלפחות 3 שפות שונות.
IQ כמו של כל שוטרי ישראל ביחד ( טוב, זה לא חכמה )

אם תשאלו את אלפרון מה נדרש כדי לחסל . התשובה תהיה יד שעירה גדולה ואם רוצים להיות מפונקים לא יזיק אגרופן מתכתי.

אם היו נותנים לאלפרון 500 ₪ או זיכוי ל100 פחיות למיחזור הוא כבר היה סוגר הכול.

בלי צורך באימוני טניס יקרים ( איך לא חושדים באדם שמחזיק מצד אחד מחבט טניס יוקרתי ביותר ומצד שני יש לו כרס של פנסיונר בהסתדרות ). בלי צורך בבגדי מעצבים, בלי צורך במשקפיים שהעלות שלהם היא שני שליש מהתקציב הביטחוני של מדינת ישראל.

המוסד שכח שהשכונה שלנו זה פה במזרח התיכון, ולא באיזה בורדל בצפון צרפת.
אז הנה אני כאן להזכיר – ויפה שעה אחת קודם.

נ.ב- אם במקרה הפוסט הזה גורם לגייל להיות מובטלת, אני אשמח לעזור.

סטיב גובס וקוהלת

ככלל אני לא קורא מיילים שהמלל לא כתוב בתוכם. אני עצלן מדי לעקוב אחרי לינקים או להוריד מצגת מדליקה שאתם חייבים חייבים חייבים לראות\דורש רמקולים\קורע מצחוק!!!!!!!!!!!!1


אפילו בימי ההייטק העליזים כשאנשים השוו גדלים ( של תיבת המייל שלהם  או ליתר דיוק של הספאם במייל שלהם ), אפילו אז הייתי עוף חריג ( למה אומרים " עוף " חריג?! , למה לא פרה ?! ).
את כולם שכנעתי לא לשלוח לי מיילים כאלה ואפילו את יהודה שהיה מכור לזה הצלחתי לשכנע להוריד אותי מהתפוצה הכוללת ולשלוח לי רק כאלה שבחר באופן אישי ( בינינו גם את זה לא פתחתי ).


לפני שבוע קבלתי מייל שמתחיל בכותרת הבאה –" שווה צפיה " ( האם יש להם איזה טמפט מוכן לכל הגאנק מייל הזה ). בדרך כלל זה היה נזרק אוטמטית לפח , אבל הפעם השולחת הייתה אחת שלא נוהגת לשלוח מיילים וגם היא לא חלק בנוף הקונבציונאלי, אז אם זה עבר אותה מי אני שאשלח לאשפה.
זמן לפתוח לא היה, אז המייל נשאר שם במשך שבוע , שזה הישג אדיר כי בכל יום אני רק מחפש דברים למחוק ( אני "חנון-פירומן" , כלומר המקש שאני הכי מחבב זה ALT-SHIFT-DELETE  (.
אז היום סוף סוף פתחתי ואכן היה שווה צפיה.
הלינק הוביל לנאום של סטיב גובס (http://he.wikipedia.org/wiki/סטיב_ג'ובס ) בטכס הענקת תארים של אוניברסיטת סטנפורד.
הסיפור שהוא סיפר שם מאוד מרגש ומאוד מחמם את הלב ( מי אמר שסיפור סינדרלה לא עובד על גברים ציניים ).
מסתבר שסטיב ( אחרי הצפיה אני מרגיש שהתקרבנו ) לא סיים את התואר שלו. הוא התחיל אבל עקב בעיות כלכליות נאלץ לנשור.
סטיב בנאום משרטט קווים מהעתיד אל העבר ואני אסביר ( במילותיו שלו - "אתם לא יכולים לחבר את הנקודות במבט קדימה. אתם יכולים לחבר אותן רק במבט אחורה.")


לרוב, אנו נוטים לשרטט קווים מהעבר אל העתיד. מרגע שאנו קטנים משרטטים לנו קווים כאלה. אם לא תעשה שיעורים בחשבון תהיה כמו המנקה רחובות הזה ( רק שהיום מנקה הרחובות הזה יכול להיות פרופסור למדעי האטום שעלה מרוסיה, אז לא הייתי ממליץ להתקיל אותו בבעיה בחשבון אל מול הילד ).
בכל בחירה שלנו אנו מנסים לחשוב כיצד היא תשפיע על העתיד וכך אנו מוצאים את עצמנו בשבילים די מוכרים ושבלוניים.
סטיב בעל כורחו נזרק מהשבילים המוכרים והשבלוניים ובזכות זה החיים ניתבו לו שבילים מעניינים בהרבה יותר. לכו לשמוע בקולו שלו כיצד מהעתיד (מההווה שבו הוא נמצא היום ) הוא משרטט את השבילים אל העבר ההוא.
למשל – עקב זה שלא היה לו כסף לשלם על התואר אז הוא כבר לא היה מחוייב ללכת אל קורסי הבסיס , לפסוע בשבילים המוכרים ויכול להרשות לעצמו להסתנן לקורסים "שבטוח" אין בהם תועלת כמו קליגרפיה, כעבור עשר שנים בהמצאת מקינטוש עלה אותו זכרון עמום מהקורס וככה קיבל המק את אחד הבידולים שלו בזכות הטיפוגרפיה היפה שהייתה לו.

על זה בדיוק אמר קוהלת – " שלח לחמך על פני המיים כי ברבות הימים תמצאהו " .
קצת פחות חישובי תועלות בחיים, כל אדם , כל מפגש, כל שעור , כל חוויה גם אם לכאורה לא סוללת לנו את השביל השבלוני , הבטוח קדימה , תצוץ אי שם בעתיד ותתן אולי אפשרות לשביל אחר.
הלינק:




בראשית ברא אלוקים

השבוע לשם שינוי אחרי הרבה זמן שלא נכחתי בבית כנסת יצאתי לי להיות נוכח בתפילה ובקריאת התורה.
הפרשה היא פרשת בראשית, הפרשה הראשונה.

פרשה ששמעתי וקראתי כמה עשרות פעמים ותמיד היא מרתקת הן בעולם הגלוי שלה והן בעולם הסמוי מהעין שלה ( ואני לא מתכוון לקבלה או סוד אלא למפרשים עליה ).

כמה דברים תפסו את עיניי:

כפיות טובה-
מדהים איך כפיות הטובה היא אחת התכונות הראשונות שאימצנו לנו כבני אנוש.
בפרשה אלוקים חס על בדידותו של האדם הראשון ומחליט לייצר לו " עזר כנגדו " .
במאמר מוסגר אציין כי הצירוף "עזר כנגדו" הוא בכלל צירוף מעניין לכשעצמו. מצד אחד שורש עזר מצד שני שורש נגד ( סוג של אוקסימורון ( כל הזכויות ליהודה )) .הרבה נכתב על המשמעות העצומה של בחירת בן זוג. לכן, מצד אחד אומר שלמה במשלי - "מצא אישה מצא טוב " ובקוהלת הוא אומר - " מצאתי מר את האישה ".
חזרה לנושא - ברגע של בדידות אנושית אומר הקב"ה- " לא טוב האדם לבדו אעשה לו עזר כנגדו " ובורא לאדם עזר, הלא היא חווה.
ואילו אדם מיד אחרי שנתפס בקלקלתו מילותיו הראשונות הן - " האישה אשר נתת עימדי, היא נתנה לי מין העץ ואוכל ".
אם כן לא אנחנו המצאנו את כפיות הטובה, אבל אולי נהיה אנחנו אלה שמצליחים להתגבר עליה.

אזהרות מיותרות?
השבוע ירדתי לאילת עם חברים. יותר מדי שאלות ודיונים סביב קווים אדומים " מיותרים " או יותר נכון " מזויפים " התעוררו לנו.
למשל, בצבא כאשר אתה במסלול אתה מחונך לשמור גם במאהל בתוך בסיס מבוצר בעמידה עם אפוד נשק בתלה צוואר ויד על ידית האחיזה. האם בכלל יש צורך לשמור עם אפוד עלייך כאשר אתה במאהל?
בצלילה - אתה נדרש לצאת כאשר נותרו במיכל 50 " ברס " ( יחידות מדידה , אתה נכנס עם 200 ברס ). כלומר טווח הבטחון שהוצב הוא רבע מכמות המיכל. האם בכלל מישהו דגם את המיכלים היום לראות אם הייתה קיימת אי פעם סטייה כזאת?
התרעות - לפני כל חג מתריעים בפנינו שלא נרד לסיני